אכילה, הפרעת קשב ומה שביניהם

מחקרים מראים שילדים עם הפרעת קשב וריכוז הינם בעלי סיכוי של 41% להשמנת יתר. ככל שבבגרות לילד יש יותר סימפטומים של ADHD הוא יהיה בסיכון גדול יותר להיות בעודף משקל. 

מחקר נוסף שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא שבנות הלוקות בהפרעות קשב וריכוז הן בסיכון פי 3.6 לפתח הפרעות אכילה – אנורקסיה, בולימיה ובולמוסים.

מחקר שעקב אחר 15,200 ילדים בשנים 2009-1995 מצא שככל שהסימפטומים של הפרעת הקשב קשים, כך גדל יותר הסיכון להשמנת יתר בצעירים.

חוסר ויסות וקושי בשליטה על דחפים, מאפיינים רבים מהאנשים עם ADHD (Barkly, 1997). והם גורמים לאכילת יתר ולהשמנה. המזון כיום נגיש וחלק מרכזי בתרבות היומיום באירועים שונים. מצב הדורש מכולנו את היכולת להגיד לעצמנו לא , ולשלוט בדחף לאכול. קושי בשליטה על דחפים הוא מאפיין מרכזי של ADHD 

אנשים עם ADHD נוטים להיות נשלטים על ידי הרגע…הם זקוקים לגירוי המיידי… אוכל עונה להם על הצורך הזה , ומזון הוא סוג של גירוי.
(Barkly, 1997; Hallowell &Ratey, 1994)

"האכילה" היא גם סוג של טיפול עצמי. חוסר  שליטה, אנשים שמרגישים כאב או בלבול, אנשים שמרגישים כאוס בחייהם , שעמום, התרגשות, כעס, עצבות, תגמול (פרס), ודרך לשחרור מלחצים– והם רוצים להרגיש טוב יותר.  אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מרגישים ככה כל הזמן. מזון גורם להם להרגיש טוב יותר. אבל האפקט המרגיע של מזון הוא זמני וקצר השפעה עד מאוד, מה שמוביל להתנהגויות כפייתיות. כמו כל מכור, מהר מאוד מחפשים את ה"מנה" הבאה.

אחד הדברים החשובים לוויסות עצמי באכילה הוא יכולת האבחנה הפיזיולוגית של רעב ושובע (Hill & Rogers, 1998). יכולת הכרחית לתפקוד הבסיסי זה- ההחלטה מתי לאכול ומתי להפסיק את האכילה?

כדי להצליח לעשות זאת עליך להיות מודע כל הזמן לגוף שלך-  לאיך אתה מרגיש, ולשינויים העדינים במצבים  אלה. אנשים עם הפרעת קשב וריכוז,  בדרך כלל מאופיינים כאנשים החסרים במודעות עצמית (Barkly, 1997) . אין להם את הסבלנות והיכולת לעצור ולהתבונן.  שמירה על מודעות למצבים פנימיים, (בפרט כשאתה מוסח על ידי פעילויות אחרות מעניינות הרבה יותר..), יכולה להיות אתגר קשה במיוחד לאדם עם ADHD . מדיווחים בקליניקה אנו למדים לעתים קרובות שהם מדלגים על ארוחות כי לא שמו לב לרעב, או שהם מצליחים לעצור את האכילה רק כשהם מרגישים "מפוצצים".

כפי שצייתי קודם, אחת המיומנויות הנדרשות לאכילה מאוזנת ובריאה, זו היכולת לתכנן ולנהל את הזמן. תחום נוסף של קושי עבור אנשים עם  ADHD . כתוצאה מחוסר התפתחות תפקודי הניהול, אנו עדים לקשיים רבים בתחומי חיים הדורשים תכנון מוקדם, התארגנות וניהול זמן.  תזונה נכונה בזמנים מתאימים דורשת סדרה של פעולות הכוללת הכנה של רשימת קניות, קניית רשימת מוצרים, והכנת האוכל. תכנון והתארגנות מוקדמת עם הארוחות ליום המחרת, והתנהגות אימפולסיבית ,ברגע האמת , כשלא הצלחנו להתארגן…אומדן  הזמן הרבה פעמים לוקה בחסר, ומשפיע על ההתארגנות המוקדמת, או אי שימת לב לזמן שחולף והגעה למצבי רעב ללא יכולת שליטה עצמית. ובמצבים אלה קל מאד להשבר" ולהענות לדחפים הקיימים באותו רגע.

לאחר שראינו את הקשר הקיים בין הפרעת קשב לאכילה, וכיצד היא מנהלת את תרבות האכילה של האדם והמחירים שהוא יכול לשלם על כך, נשאלת השאלה, האם ניתן לשנות דפוסים אלה? קודם כל התשובה היא כן. ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות !

על מנת שנשיג את הטיפול המדויק והטוב ביותר עלינו לפני הכל לאבחן את המצב . כדי לעשות זאת בצורה יעילה, עלינו  לחקור ולמפות את הפרעת הקשב- כיצד היא משפיעה על האדם בזמנים שונים לאורך היום?  מה אנו יודעים  שעוזר לו? ואיפה המוקשים העיקריים הקיימים המונעים ממנו את יכולת השליטה וההתמדה ?

ואז, בניית תוכנית פעולה, המותאמת לאדם, ערכיו ואורך חייו, לבניית תהליך נכון ועבודה שוטפת יומיומית… עד להשגת המטרה….

כמה טיפים חשובים:

1. לקבוע סדר יום קבוע לזמני הארוחות ולהקפיד לשמור עליו. בין הארוחות ניתן לאכול פרי או ירק
2. להכין מראש נשנושים בריאים, כך שכשאנו או הילדים פועלים מתוך אימפולסיביות, יש להם מענה טוב ובריא – חיתוכי ירקות, פירות, שקדים, אגוזים, פירות יבשים, ערמונים.
3. כדי להעשיר את אפשרויות האוכל לילד, כדאי לעשות איתו סיור משותף בסופר, ולבחור איתו מה היה רוצה, תוך תיווך והכוונה שלכם למה כדאי ומה לא כדאי.
4. ילדים שקשה להם להחליט ולבחור מה הם רוצים לאכול וכל פעם השלב הזה הופך להיות כעס ועצבים, כדאי לבנות איתם רשימה מסודרת של אפשרויות בכל אחת מהארוחות וכל פעם לפני הארוחה לבקש מהילד לגשת לרשימה ולבחור מה הוא רוצה.
5. לארוחות המשפחה ניתן להתארגן יחד, בחלוקת תפקידים והתארגנות משותפת, שיכולה להיות נעימה ומקשרת.
6. ילדים שקשה להם לשבת סביב השולחן, כדאי לחשוב על משחק, טקס משפחתי משותף שיעניין את הילד, ויגייס אותו ליחד.
7. להפחית את כמות הפיתויים בבית וליצור כללים ברורים.
8. לתכנן ארוחות מאוזנות בחלבונים פחמימות ושומנים. זה תורם לתחושת השובע.
9. איך נלמד מתי להפסיק לאכול? – לא לחכות לתחושת שובע מלאה בעת הארוחה. אם מפסיקים לאכול קצת קודם, תחושת השובע תגיע זמן קצר לאחר סיום הארוחה. עם יצירת ההרגל ההתנהגותי, המוח בעצמו ילמד לזהות את השובע לפני תחושת המלאות.
10. רצוי לתכנן ביחד עם הילד, ערב קודם מה הילד יקח לביהס. תכנון, וידיעה מראש עוזרת לילד לחוש שליטה עצמית ולהורה הערכות מתאימה.
11. והכי חשוב: דוגמא אישית, סבלנות והתמדה!

            באמצעות טיפול נכון בהפרעת הקשב, ניתן להתמיד ולנצח את ועל , נושא האכילה….