מעגל ההשפעה שלי כהורה לילד בעל הפרעת קשב

5. מסכים

משחקי המחשב, הרשתות החברתיות, הטלפונים הניידים והטלוויזיה מספקים ריגושים תכופים לצד משובים מיידיים וחיזוקים. האינטרנט מאפשר קיום מקביל בעולם של פנטזיה: לכאורה אנחנו בקשר עם חברים רבים, בעלי כסף, כוח או שליטה ואפילו על ביטוי דחפים אלימים או מיניים לא נשלם "מחיר" של מאמץ או עונש. החיים מול המסך פוגעים במערכות תפקודיות ובכישורים חברתיים, מונעים מהילד לאמן את שריר דחיית הסיפוקים, והוא מתרגל שהכול מסופק לו באופן מיידי. הוא חי בעולם אלטרנטיבי שבו הוא מוקף בחברים וירטואליים רבים, ושם הוא מתקשר איתם באופן וירטואלי ובשפה וירטואלית שאינה תואמת את המציאות.

כשהוא מגיע לחיים האמיתיים חסרות לו רבות מן המיומנויות החברתיות הבסיסיות של יצירת קשר והתחברות לאחר, תקשורת ושמירה על קשר באופן רציף, הבנת סיטואציות שונות ופרשנות של המציאות, ניהול שיחה מלב אל לב ועוד.

מוחם של בעלי הפרעת קשב זקוק לגירוי מתמיד מסוגים שונים. כאשר המוח מזהה גירוי נגיש, הוא נוטה להתמכר אליו וקשה לו להתנתק ממנו ולחזור ליומיום, לשגרה ולמאמצים אמיתיים בהיבט החברתי, הלימודי או המשפחתי.

ניהול השימוש במסכים, אם כן, הוא חלק חשוב בשמירה על אורח חיים בריא.

אימא ואבא, מה אתם יכולים לעשות? מסתבר שלא מעט…

• הגבילו את שעות המסך.
• נהלו זמן עם פעילויות מגוונות שאינן תלויות מסך.
• רצוי שתוציאו את המסכים מחדרי השינה.
• הקפידו שבתכם או בנכם לא יירדמו מול המסך (האור הלבן הבוקע מהמסכים פוגע בהפרשה התקינה של המלטונין – הורמון השינה).
• נהלו את הארוחות ללא מדיה (טלוויזיה או נייד).
• תנו דוגמה אישית: הגדירו זמן איכות משפחתי קבוע ביום שבו כולם מניחים בצד את הטלפונים והטלוויזיה כבויה.